על 'שיחות שהיו לי עם Max ו .Uncle P'

שטח פרטי

במרכז התערוכה, החריגה מאד בנוכחותה בנוף התערוכות המקומיות, עומדים שני ציורים גדולים המשחזרים בצבעים חיוורים ודלילים שני צילומי חתונה מתקופה וממקומות אחרים, מאירופה שלפני מלחמת העולם. צילומי החתונה הם של הסבים של דה לנגה, אחת בקלן והשנייה באמסטרדם, והם מהווים נקודת מוצא לתערוכה כולה; מהם נגזרים גם ציורים קטנים יותר, המתעכבים על דמויות ועל פרטים, פריטי ריהוט וסגנון. עולם הבורגנות השאננה העולם מן הציורים הצילומים (או שמא, צילומים מצויירים) מועבר דרך ציור אוורירי, המסומן בקווים קלים. בהתאם, התחושה היא של עולם רפאים, הבזקי מראות מעולם שהיה ואיננו. גם הציור של דה לנגה נדמה כשייך קצת לעולם אחר, ואת השיחות שלו עם הדוד P. ועם Max כמשל לשיח פרטי מאד שהוא מנהל עם מכותבים משלו, ללא קשר לשיח הרווח. זה גם החן של התערוכה. פרטית, אינטימית, לא אופנתית, אמינה.

רותי דירקטור 2002